top of page
work_that_reconnects_banner.png
כיצד אנו פוגשים את השינויים הדרסטיים המתחוללים כרגע בעולם? איך ניקח את תחושות הצער והיאוש ונעבור ביחד אל תחושת חיבור, מסוגלות ויצירה מתחדשת

 

׳העבודה שמחברת מחדש׳- גישה ותרגול שפיתחה אקופילוסופית- ג׳ואנה מייסי

~

העבודה שמחברת מחדש עוזרת לאנשים לגלות ולחוות את הקשר הטבעי בין אדם

לרעהו, ומחברת אותנו עם הכוחות המרפאים הטמונים בקשר עם מארג החיים. העבודה מתמירה יאוש וחוסר אונים מול מה שקורה בעולמינו לפעולה יצירתית, שיתופית ומעוררת השראה

מטרת העבודה היא להחזיר אותנו אל מערכות היחסים שלנו,  ולחבר אותנו מחדש אל הכוח המרפא שנמצא בקשר שלנו אל מערכת החיים בכלל. העבודה מאפשרת לנו לקחת מחדש אחריות על החיים שלנו, על הקהילה שלנו, על הפלנטה ולהגיב בצורה יצירתית אל המשברים המשותפים אשר עומדים בפנינו היום. העבודה לוקחת אנשים מתוך מקום של בהלה ותחושת חוסר אונים מול המשבר אל מקום של יצירתיות ויכולת להגיב. במקום להרגיש פחד ולהסגר בפני הכאב של העולם

העבודה מאפשרת למצוא את היכולת להרגיש את הכאב של העולם ביחד ולהתחזק מתוכו

לוטן ספיר, מנחת התרגילים, לקחה את התרגולים של מייסי ופיתחה אותם לכלול עבודה שמשלבת יצירה וביטוי. כל סשן יכלול מדיטציה, חימום פיזי, תרגילים המשלבים דימיון גוף ודיבור, עבודה קבוצתית  ושיתופים. המרחב הוא מקום בטוח לביטוי של מנעד של רגשות העולים במהלך העבודה חוויתית ויצירתית של תנועה, ביטוי וחיבור אל הטבע

העבודה הזאת נוצרה בשנות ה70׳ בשביל לתמוך בייאוש אשר עלה באנשים אחרי שראו את האמת של מה שמתחולל בעולמינו ושרצו ליצור שינוי  - אקטיביסטים. העבודה פותחת מרחב לעכל את התחושות שעלו ולהתחבר לתחושת חיבור ויצירתיות, ליצור נתיבים מחודשים של מחשבות ורעיונות למען עולם בר-קיימא. ליבה של העבודה תומכת בלפעול ממקום שלא משחזר את התפוסים שהביאו אותנו לאיפה שאנחנו היום״

התהליך עבודה

׳העבודה שמחברת מחדש׳,  המבוססת על מורשתה של ג׳ואנה מייסי, נפתחת כמסע סיפיראלי העובר דרך ארבעה שלבים: להגיע מתוך הכרת תודה, לכבד את הכאב שלנו על העולם, להתבונן דרך עיניים חדשות/עתיקות, ולנוע קדימה. כל אחד מהשלבים הללו מוביל באופן טבעי לשלב הבא. המסע הזה מאפשר לנו לחוות באופן אישי את העובדה שאנו גדולים יותר, חזקים, יצירתיים, ומחוברים עמוקות אחד לשניה, הרבה יותר ממה שידענו

הספירלה מתחילה דרך הכרת תודה בגלל שזו משקיטה את התודעה המבוהלת ומחזירה אותנו חזרה למקור. הכרת התודה מעוררת את האמפתיה והביטחון שלנו. היא עוזרת לנו להיות נוכחים יותר, פותחת לנו את המרחב התודעתי הדרוש על מנת שנוכל להכיר בכאב שאנו נושאים עבור עולמנו. 

כשאנו לוקחים אחריות, מכבדים את הכאב של העולם ומעיזים לחוות אותו אנו לומדים את המשמעות האמיתית של חמלה: ״לסבול עם״

compassion: to “suffer with.

 אנו מתחילים להכיר את עוצמת הלב והתודעה שלנו. הדברים אשר בעבר בודדו אותנו בתוך סבל אישי,  עכשיו נפתחים החוצה ומובילים אותנו אל תוך המרחב של הקיום אשר נמצא ׳בין לבין׳, ביננו לבין ׳האחר׳. זהו מקום בו אנו מרגישים מחוברים אל כל הדברים

 inter-existence.

ואנו מגלים שהכאב שלנו הוא הכאב של העולם

כשאנו חווים את המציאות בה הקיום שלנו מחובר ותלוי בקיום של חיים אחרים זה עוזר לנו להתחיל לראות דרך עיניים חדשות/עתיקות. אנו מסוגלים לחוש כיצד אנו מחוברים בצורה אינטימית ובלתי ניתנת לקריעה מכל מה שקיים. אנו יכולים לטעום את הכוח שלנו להשתנות, ולהרגיש בגופנו את הקשרים החיים שלנו עם דורות עבר ועתיד ועם האחים והאחיות שלנו ממינים שונים

אז, אנו נעים קדימה אל תוך פעולה שקוראת לכל אחד מאיתנו בהתאם למצב שלנו, למתנות ולמגבלות שאנו מביאים. ביחד עם אחרים, בכל מקום ובכל זמן אפשרי אנו קובעים מטרה, טווים תוכנית ויוצאים החוצה לפעול בעולם. אנו לא מחכים לדוגמה או לתוכנית שהיא חסינת כשלון מכיוון שכל צעד יהיה המורה שלנו ויביא לנו פרספקטיבות חדשות והזדמנויות לרוב. אפילו אם אנו לא מצליחים באיזשהו ניסיון אנו יכולים להיות מלאי תודה על הסיכון שלקחנו וכל הלקחים שלמדנו. 

וכך הספירלה מתחילה מחדש, עם הכרת תודה. יש דברים קשים להסתכל עליהם בעולם היום, אם אנו רוצים להיות לעזר. הכרת תודה, כשהיא אמיתית, לא מציעה שום כיסויי עיניים. במיוחד כשאנו מפחדים, הכרת תודה יכולה להחזיק אותנו יציבים בשביל לעשות את העבודה שיש לעשותה

בנוסף להיותה המבנה אשר מחזיק את העבודה שמחברת מחדש, הספירלה יכולה להתגלות באופן טבעי במהלך של פרויקט, לאורך התגלגלות של יום, מספר פעמים ביום או אפילו במהלך של חיים שלמים.  הספירלה היא פרקטל בטבע. הדפוס יכול לחזור על עצמו בדרכים חדשות. לפעמים כל הדפוס יכול לחזור על עצמו בתוך שלב אחד. אנו חוזרים אליו שוב ושוב כמקור לכוח ולפרספקטיבה חדשה

dandelionSpiral-hires-crop.png
Screen Shot 2020-01-08 at 13.35.01.png
WTRchart3.jpg

מנדלת האמת

תהליך זה נוצר בשביל אנשים לדבר ולהביע את תחושתם מול

האמת המתפרסת מול עיניינו במקרים אשר קורים בעולמינו. זהו מיכל שמאפשר לתת מקום של כבוד ולהוקיר את הכאב שיש בנו כלפי העולם. כאשר אנו מאפשרות לשלל רגשות לעלות במיכל מאפשר ותומך, אנו גם מאפשרות לחמלה, ליצירתיות, לאומץ ואהבתינו והאכפתיות העצומה לנבוע מתוכנו. ומכאן להתמלא, ולפעול בראיה מחודשת אל העולם.

התהליך מאפשר לקבוצה להתקרב אל תחושתינו אשר עולים מחוסר האונים, מול הייאוש וכל תחושה אשר עולה במקום להדחיק, ולהתגונן מפניו כפי שאנו עושות לעתים רבות. בתוך המרחב הזה מתאפשרת טרנספורמציה

הכאב שלנו משקף את הרגש, האיכפתיות והאהבה העמוקים שלנו לעולם. ע"י הביטוי וההוקרה של אותו הרגש אנו מאירות את ההשתייכות והחיבור שלנו לחיים עצמם

 

זמן תהליך - 60 דקות

הכנה לפני ואחרי התהליך עצמו - שעתיים

ראינו שנכון לתת לתהליך הזה את הזמן שלו

מאוד תלוי למי התהליך הזה קורה- אם זו קבוצה שהאנשים לא מכירים באחת השניה זה יכול להיות טוב לעשות תהליך זה יותר מוארך. אם זו קהילה, ארגון, קבוצה פעילה ויוצרת יחד, התהליך יכול להיות יותר מקוצר ואז הקבוצה מעכלת זאת יחד

Screen Shot 2019-11-01 at 15.42.14.png

 מנחת התוכנית- לוטן ספיר

 

אומנית יוצרת, רקדנית ופרפורמרית אשר

מונעת על ידי השאלה: "מה זה אומר להיות בן אדם בעולם היום?" כאמנית ומנחת טקסים  מחזיקה מרחבים לביטוי וטרנספורמציה של רגשות המיושבים עמוק בתוך גופינו למעשים של חגיגה ויצירתיות. דרך היצירה מחפשת דרכים שבהם אפשר להרחיב גבולות ואיך אומנות יכולה להיות כלי לשינוי חברתי ותודעתי

למדה אקולוגיה עמוקה עם ג׳ואנה מייסי בארה״ב

בנוסף ללימודי טקסי מעבר בטבע  בבית הספר ״הגבולות האבודים״ בקליפורניה.  לוטן משלבת זאת עם ה10 + שנות ניסיון במופעי תיאטרון ומחול

בארבע שנים האחרונות יוצרת בעיקר במזרח, ישראל פלסטין וגרמניה

מתוך הכמיהתה העמוקה לשאלה - מה זה אומר להיות אנושי, נולד ב2016 פרויקט בשם ׳התיאטרון האנושי׳ - פלטפורמה קהילתית המשתמשת באומנויות הבמה ככלי

לטרנספורמציה אישית וקולקטיבית. זהו בית ליוצרים עצמאים אשר ברצונם לעבוד עם הכלים של התיאטרון בשביל להעביר מסר אשר חשוב להם או ליצור עם השאלות אשר בוהרות בהם כבני אדם שחיים על האדמה הזאת היום

לוטן מאמינה שלאומנות יש כוח אדיר היום בלשחרר אנשים ולפרפורמרים יש תפקיד חשוב וחיוני בעולם שלנו

תומכת תוכנית - נהר-אליה רחלי מנדלסון

נהר-אליה (רחלי)היא פרפורמרית בין תחומית המתעסקת בעבודת אנסמבל ובשינוי חברתי דרך יצירה. בתור מורה ויוצרת היא לוקחת את עצמה ואת תלמידיה אל תוך עומק של ביטוי יצירתי. אל תוך חופש, יופי וריפוי אשר נמצאים ברגע אחד של עמידה באמת. היא עושה זאת דרך שימוש בהומור, בפגיעות, בסקרנות ובאינספור כלים יצירתיים שונים אשר למדה במהלך חייה

37304863_2058867351028865_41163768778855

בשנים האחרונות היא הקדישה את עצמה ללימודי ליצנות בשיטת פוצ׳ינקו עם המאסטר סו מוריסון ואיאן וואלאס-ליצנות דרך מסכות . בליצנות היא מצאה חופש, נוכחות ומשחקיות שכיום מהווים בסיס לעבודתה על הבמה וליצירה חדשה.

 

נהר-אליה למדה תיאטרון פיזי, מחול עכשווי ופיתוח קול בישראל ובארה״ב והשלימה תואר ראשון בפרפורמנס ולימודי שלום באוניברסיטת נרופה בבולדר קולורדו. בשיתוף פעולה עם חברי/ות האנסמבל שלה, היא כתבה וביימה יצירות מקוריות והופיעה בפסטיבלים ועל במות שונות ברחבי ארה״ב, ישראל-פלסטין, איטליה וניקרגואה. במהלך חייה היא הופיעה ועבדה בתור רקדנית, כוריאוגרפית, מורה לתיאטרון, ליצנית, במאית, כותבת ומאלתרת

בשנתיים האחרונות היא הקימה את התיאטרון האנושי בשיתוף פעולה עם לוטן ספיר ומורות נוספות

 

דרך התיאטרון היא עובדת למען שחרור והעצמה של אמנים/ות פרפורמנס בישראל. כרגע תהליך זה נמצא במרכז יצירתה

Widening Circles - A film about the work that reconnects
The Hidden Promise of our times
On Uncertainty
Embracing Pain
Screen Shot 2020-01-07 at 14.30.28.png
Screen Shot 2020-01-07 at 14.34.06.png
bottom of page